זהות ברורה היא המצפן למעשה החינוכי.  אנו משתמשים במילה זהות כדי לתאר מכלול רחב ובו: דמות הבוגר, סל הערכים לאורם אנו מחנכים, חזון בית הספר, ה"אמונות" שמנחות את המעשה החינוכי (אמונות מכל הסוגים), ובסופו של דבר ההרגשה המשותפת המלווה את קהילת בית הספר. זהות ברורה ומשותפת משפיעה על כל תחומי העשייה בבית הספר: על תחושת השייכות שמסייעת לקשרים טובים ואקלים חיובי, על שפה משותפת בין העושים במלאכה (צוותי החינוך וההורים)המסייעת לעבודת צוות וכמובן לתכנית העבודה החינוכית שקל יותר לדייק אותה ולהפוך אותה לרלוונטית יותר לכולם.

האחריות והיכולת של קהילת בית ספר לברר את זהותה ובעיקר לממש אותה קשורה לא רק באיכות חבריה אלא גם במידת החירות והאחריות הניתנת להם ומצופה מהם.

 

מה קורה היום בישראל?

לכל בתי-הספר היום יש "אני מאמין" משלהם, אולם מרבית האני מאמינים הללו דומים מאד זה לזה. הדבר נובע מכך, שחלק גדול מהפעילות הבית-ספרית מוכתב מלמעלה: היעדים השנתיים, הנושאים השנתיים, ערך החודש והערך השנתי ובמקביל אליהם נדרשים בתי הספר ליעדי מקצועות הלימוד ולשעות השבועיות לכל אחד מהם, מבחני הבגרות, מבחני המיצ"ב ומבחנים סטנדרטיים נוספים. כל אלה נוטלים ממוסדות החינוך את האוטונומיה לקבל החלטות חשובות. אי-לכך, בתי-הספר אינם מממשים את החזון שקבעו לעצמם. הם "מיישרים קו" ומתאימים את ה"הישגים" שלהם לדרישות בכדי להיות במיצוב גבוה בתחרות הכללית.

 

עם זאת, גם במצב הנוכחי צצים בתי-ספר בעלי זהות ייחודית: דמוקרטיים, אנתרופוסופיים, לטבע ולאמנויות, ישיבות ואולפנות ועוד. בתי-ספר אלה מוגדרים כ"פרטיים", למרות שזו אינה הגדרה משפטית ולמרות שרובם מקבלים הקצבות מן המדינה. בתי-ספר אלה כרוכים עבור הילדים והוריהם בעלויות גבוהות יותר מאשר בתי-ספר "רגילים", ומאופיינים בכיתות קטנות יותר ובדרגות חופש גבוהות יותר בתחום העסקת המורים (ופיטוריהם).

 

כאשר יתבטלו חלק גדול מן האילוצים החיצוניים (המבחנים הסטנדרטיים), יידרשו כל בתי-הספר לחשוב על המאפיינים הייחודיים שלהם – מה מתאים למורים, לתלמידים ולקהילה שבתוכה פועל בית-הספר. לא יהיה אפשר עוד להתחמק מכך. כיווני הפעולה יהיו שונים, אבל יש להניח שהרעיון של למידה משמעותית עבור כל התלמידים וצוות המורים ינחה את כולם.

 

מחקר  – סתירות בזהות של בני נוער בישראל (לינק ל PDF)