1jpg
אורן יהי-שלום, תנועת חינוך ישראלי
משנת 1974 ועד היום, אין במדינת ישראל שר חינוך אחד שהתקדם בזירה הפוליטית! למעשה – מאז הקמת המדינה רק שני שרים התקדמו, שניהם לתפקיד שר החוץ – יגאל אלון ואבא אבן. זלמן שז"ר מונה לנשיא אחרי שהיה שר חינוך – אבל רק אחרי 13 שנים של גלות פוליטית בעקבות תפקידו כשר!
העובדות הללו מוכרות גם ליועצים פוליטיים. סביר להניח שהם ממליצים למנהיגים שלנו לא לעשות את הטעות הזו – אין מה להיכנס למשרד שאחריו אין כל אופק פוליטי.
האם העניין הזה מקרי? אולי, אבל לא בחלל ריק. המשא ומתן הנוכחי להקמת ממשלה משקף היטב את מעמדו הירוד של החינוך בישראל. משך כל מערכת הבחירות לא נשמעה אף לא הצהרה אחת משמעותית לגבי החינוך. אפילו לא ססמא ריקה מתוכן. החינוך פשוט לא מעניין את הפוליטיקאים הבכירים בישראל.
למרות הדיבורים החלולים על חשיבות החינוך – החברה הישראלית מעריכה שר לוחמני על שר חינוכי. מדינת היהודים, המדינה של העם שהשכיל להציב את החינוך על ראש שמחתו – פשוט דחקה את התחום לשוליים.
למעשה, נראה שמשרד החינוך הוא בור, שכל מי שמנסה להזיז בתוכו משהו – שוקע בתוכו. הדוגמא המייצגת ביותר, היא לימור לבנת. שאיפותיה הפוליטיות היו ונותרו גבוהות ביותר, אך יוזמתה לרפורמה מקיפה בחינוך עלתה לה ביוקר. זוכרים את הקמפיין "לימור לבנת תתקדם – הילד שלך לא" ? – הקמפיין הצליח. אותם ראשי איגודי מורים עדיין שולטים בכל, לימור לבנת באמת לא התקדמה למשרד בכיר יותר אחרי משרד החינוך – אבל גם הילדים שלנו עדיין תקועים. עשר שנים אחרי.
לפי כל המומחים המשבר בחינוך משפיע כבר היום על דמותה של ישראל בפערים חברתיים, גזענות ואלימות ועוד עתיד לפגוע בחוסנה הלאומי של המדינה כאשר שאר ילדי העולם מתקדמים במהירות ורוכשים יותר ויותר כלים לחשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדוות לימוד המאפיינים את העתיד ככל הנראה לעין, וילדי ישראל עדיין משתעממים בכיתות מרובעות עם ספרי לימוד של העבר.
שר החינוך האחרון הציב חזון חינוכי ראוי של למידה משמעותית, אך הדרך ליישום רצופת שינויים רדיקליים שעליהם הממשלה ממש לא החליטה – החל משיטות התקצוב, ועד להעסקת המורים – הטאבו הגדול של המערכת. בלי התמודדות עם סוגיות אלה אין טעם לכנות מהלכים שונים כ"רפורמה".
נכון שהרפורמה האמיתית שמערכת החינוך מחכה לה תתן תוצאות בטווח יותר גדול מאורח חייה של קואליציה בישראל, ובכל זאת – תקציב ממשלתי של 45 מיליארד והוצאה לאומית של 80 מיליארד! זה לא דבר של מה בכך. אין היום אף פוליטיקאי בכיר שחולם לנהל את זה?