מורה טוב הוא המשאב החשוב ביותר שיש למערכת ולכן יש לתת את הדעת על הכשרת המורים וכן על המשך הפיתוח המקצועי של המורים  במהלך כל שנות עבודתם. 

מורים טובים הם מורים המיומנים בתחום הפדגוגי, בתחום החקר וביכולותיהם כמנחים ומובילים.

הכשרת המורים:

shutterstock_74158669&91
א. תחום פדגוגי:

הכשרת המורים צריכה להתמקד בידע פדגוגי נרחב ולא בתחום דעת. בפינלנד, כמו במרבית המדינות בהם מערכת הלימוד מתקדמת, תכניות הכשרת המורים הן תכניות של תואר שני. מתקבלים רק המצטיינים מבוגרי תואר ראשון בתחומי הדעת השונים. (לדוגמא בפינלנד 1:10)

 

 

 

ידע פדגוגי שיש לשים עליו דגש בהכשרת המורים:

  • מדידה והערכה
  • בניית תכניות לימודים
  • פיתוח יחידות הוראה
  • עבודת צוות ויזמות
  • חקר
  • לקויות למידה ודרכי התמודדות
  • שיטות הוראה שונות
  • הכרות עם מערכות חינוך שונות בארץ ובעולם

ב. תחום החקר:

במערכות חינוך המשתפרות ניכר כי המורים הם בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר:

  • בית ספר עשיר-מחקרית וסביבות למידה מחקריות במכללות הם אבני היסוד של מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים,
  • כדי להיות יעילים ביותר על מורים ומורי-מורים להיות מעורבים במחקר ובחקר – להיות מעודכנים בהתפתחויות בתחומי הדעת שבהם הם עוסקים ובדיסציפלינת החינוך,
  • מורים ומורי-מורים צריכים להיות בעלי יכולות לנהל מחקרים ולצרוך אותם, להיות בעלי יכולת, הנעה, ביטחון עצמי והזדמנויות לעשות זאת,
  • יש להתמקד בהוראה מבוססת-חקר במהלך הכשרת המורים הראשונית ולאורך נתיבת ההתפתחות המקצועית כולה. כך ניתן לבסס חידושים דיסציפלינריים וחקר שיתופי בחיי המכללות ובתי-הספר ולהפוך זאת מדרך חריגה או ייחודית לדרך של שיגרה.

ארבע דרכים מרכזיות שבהן ניתן לתרום להכשרת המורים באמצעות מחקר:

  1. להוביל מורים ומורי-מורים לנהל מחקרים משל עצמם, אינדיווידואלית או בשיתוף, לחקור את ההשפעה של התערבויות כאלה ואחרות או לבחון השפעות חיוביות ו/או שליליות של דרכי הוראה וחינוך.
  2. לעודד מורים ומורי-מורים למעורבות במחקר ולצרכנות ואוריינות מחקריות
  3. להוות מקור לתכנים של תכניות ההכשרה שניתן לבססן על מידע מחקרי
  4. להוות בסיס לתכנון ולהבניה של תכניות ההכשרה.

 

ג. יכולות הנחייה והובלה:

מורים טובים הם הבסיס למערכת חינוך מיטבית ולכן יש לפתח במורים את הכישורים הבאים:

  1. מורה ראוי הוא מורה נעלם- מורה החותר לצמצום תלותם של תלמידיו בו ומסייע להם ללמוד בכוחות עצמם ;
  2. מורה ראוי הוא מורה שחקן- מורים משתמשים בהכרח במיומנויות בסיסיות ובכישורי "הופעה" המשותפים לשחקנים ולהם: קול, תנועה, כוח רטורי ודמגוגי, שפת גוף, יכולת שכנוע, כושר ריכוז, מודעות עצמית, זיכרון, ביטחון עצמי, נחישות החלטה, חוש הומור;
  3. מורה ראוי הוא מורה אנושי - מורה אנושי הוא מורה שבא מאהבה. אהבת כל אדם באשר הוא אדם. אהבה שתכליתה לאפשר לתלמיד להגיע למרב הצמיחה האישית, לחיים עתירי משמעות ותוכן;
  4. מורה ראוי הוא מורה יצירתי - מורה יצירתי הוא מורה פורץ דרך: חושב מחוץ לקופסה, אמיץ, מורד, חולם. יצירתיות קשורה בדמיון, במקוריות, בגמישות מחשבתית, בשטף רעיונות, בעיבוד נתונים ובהגדרתם מחדש, ברגישות ובפתיחות כלפי הבלתי מוכר והיוצא דופן.

 

פיתוח מקצועי:

מקצוע ההוראה, כמו כל מקצוע אקדמי, עובר שינויים והתפתחויות מתמידים. אחד התפקידים של כל מורה הוא לשמור על התעדכנות בהתפתחויות אלה בתהליך של למידה מתמדת ומתמשכת. בנוסף לכך, תארים מתקדמים בתחום הדעת אותו הם מלמדים או בהוראתו הם תנאי לקידום לדרגות גבוהות וחובה למורים המלמדים בכיתות העליונות של בית-הספר העל-יסודי.

אנשי חינוך יעוּדדו ללמוד ולהתפתח במהלך כל שנות עבודתם, הן כיחידים והן כקבוצות לומדות. תכניות הלימודים שלהם ימוקדו בעיקר בידע המקצועי הנדרש להם – קורסים אקדמיים במקצועות שהם מלמדים, קורסים הנוגעים להתפתחות ידע ההוראה של תחום הדעת שהם מלמדים, הרחבת הידע והשליטה בטכנולוגיית מידע, נושאים הקשורים בשאלות חינוך כלליות או ספציפיות, נושאים הקשורים בהתפתחות הילד בגילים שהמורה עובד עמם, וכיוצא בזה.

על ההשתלמויות להתמקד בשני תחומים:

א. השתלמויות מכוונות לשיפור הידע המקצועי-  השתלמויות שבסיסן דיסציפלינרי, והמשתלמים בהן יתמקדו במפגש של הלומד עם תחום התוכן ושליטה בכלים דיגיטליים לשיפור ההוראה–למידה.

ב. השתלמויות המכוונות לשיפור יכולות פדגוגיות של מורים- בקבוצה זאת כלולות השתלמויות שבסיסן עבודת המורה בכלל, כגון מגוון דרכי הוראה, הוראת לקויי למידה, אתיקה של הוראה, עבודות חקר ועוד.

 

לסיכום:

בניית כוח הוראה איכותי מחייבת את מערכות החינוך להקדיש משאבים למשיכת אנשים טובים למקצוע ולהכשרתם למלא את תפקידם בדרך הטובה ביותר. מסלולי לימוד תובעניים ותנאי סף גבוהים למקצוע ההוראה, הכוללים בחינות רישוי והתמחות, הם אמצעי שנוקטות מדינות רבות כדי להבטיח את איכותו של כוח ההוראה ובכך להעלות את יוקרתו ומעמדו של מקצוע ההוראה.

חלק גדול ממדינות ה- OECD קבעו תנאי סף מסוג זה לכניסה למקצוע ההוראה .עם סיום לימודי ההוראה נדרשים הבוגרים להתמחות בתחום על מנת לקבל רישיון הוראה, המאפשר להם כניסה למשרת הוראה קבועה במערכת החינוך הציבורית. בצרפת נדרשים מורים שהשלימו את

לימודי ההוראה ברמת תואר שני לעמוד בבחינות רישוי ממשלתיות תחרותיות כדי להתקבל

לעבודה במערכת החינוך הציבורית. מורים בבריטניה נדרשים לעבור תקופת התמחות ובמהלכה

עליהם להראות כי הם עומדים בסטנדרטים בתחום ההוראה וההתנהגות המקצועית והאישית.

בארצות-הברית המדינות השונות הן האחראיות להסמכת מורים ולמתן רישוי, וברבות מהן

המורים נדרשים לעמוד במבחני הסמכה.

 

 

השארת תגובה