תנועת חינוך ישראלי מלווה רשויות הבוחרות לקחת אחריות על החינוך

כולנו רוצים להעניק לילדינו מרחב מיטבי המציע מגוון אפשרויות בחירה ולקיחת אחריות על תהליך התפתחותם, מתוך הבנה כי בני אדם ככלל מגיעים למיצוי עצמי כאשר מאפשרים להם מרחב אוטונומי. עקרון זה חל גם על עובדי מערכת החינוך, שהיום מידת עצמאותם מוגבלת מאד. תנועת חינוך ישראלי מאמינה באיכותם ובמנהיגותם של המורות והמורים, המנהלות והמנהלים, ורואה בהם את המוקד לקידום תהליכי שינוי והצלחתם.

כבר מעל לשלושה עשורים נקטו כמעט כל המדינות המפותחות רפורמות חינוכיות מקיפות, שלכולן מספר עקרונות משותפים:

  • מיקוד האחריות והסמכות בבית הספר מתוך תפיסה שמתן סמכויות רחבות לבתי הספר וקבלת החלטות קרובה יותר לתלמיד ולצרכיו מובילים לקידום הישגים חינוכיים.
  • תהליך טיפוח מתמיד של המנהלים והמורים בעבודתם ובתהליכי הכשרתם במקצועות הניהול וההוראה.
  • יצירת תרבות של מדידה והערכה של תוצאות התהליכים החינוכיים וזניחת התפיסה של הערכת החינוך על פי מבחני ידע.

 

אחריות וסמכות הרשות ובתי הספר

במצב היום בתחום החינוך, סמכויות הרשויות המקומיות בישראל מוגבלות מאד בהשוואה למדינות מתקדמות. אמנם, הרשות המקומית אחראית למערכת החינוך המקומית, אך היא כפופה למשרד החינוך בכל הקשור למספר התלמידים בכיתות, להעסקת מורים ולתכניות לימוד.

המטרה היא ביזור סמכויות: העברת סמכויות רבות יותר לידי הרשות וממנה לבתי הספר,  והגברת מעורבותן של הרשויות בדומה לשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות ממשלתית מרכזית .

 

תפקידה של הרשות המקומית הוא לאפשר למנהלים לטפח כישורים של מנהיגות חינוכית מחד, ומאידך לוודא, לעקוב ולבקר שהם אכן עומדים בציפיות ומממשים את המרחב האוטונומי שהרשות מעניקה להם באופן מרבי ומיטבי, מתוך הבנה כי מנהלי בית ספר אוטונומים אינם זקוקים לפיקוח אלא לליווי ולייעוץ פדגוגי.

הגדלת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך מאפשרת התמקדות ביעד של חברה מלוכדת ואחידה (לא אחדות אלא אחידות). מאידך, הגדלת המעורבות של הרשויות המקומיות מאפשרת העצמת מקומו של הפרט כמקבל השירות, שיתופו בעיצוב החינוך והעמדת בחירותיו במרכז.

ליווי התהליך ברשות:

  1. עקרונות העבודה:
  • גיבוש ערכי יסוד ותפיסה חינוכית-חברתית-קהילתית: הערכים אמורים להוות מסגרת מארגנת רעיונית לתכנית-אב אסטרטגית כוללת למערכת החינוכית-קהילתית ברשות, הנשענת על שפה רעיונית ומקצועית משותפת לכל באי מערכת החינוך והקהילה ברשות.
  • טיפוח אוטונומיה בית ספרית שבמרכזה עומדים מנהיגים חינוכיים, מורים יוצרים, לימוד משמעותי ותחושות של תקווה ומימוש לכל באי בתי הספר.
  • בניית קהילה פעילה שבה שותפים הורים, מורים ותלמידים, שמטרתה יצירת סביבה משמעותית וערכית לכל באי בית הספר.
  1. יעדי העבודה:
  • יצירת מבנה ארגוני תומך למהלכי הצוות שיעסוק בקביעת מטרות התהליך, יעדים להשגתו וכן בליווי ובקרה של יישום המהלך, כפי שיוסכם.
  • ליווי תהליך בהגדרת תפיסת החינוך הרשותית: ליווי עבודת הרשות ויצירת שותפות בין הרשות לבין ההורים, הקהילה וצוותי החינוך.
  • יצירת מרחב חינוכי מעורר השראה למנהלים ולצוותי חינוך בבתי הספר ברשות – היכרות עם תפיסות חינוכיות שונות, פדגוגיה חדשנית וחינוך אחר בארץ ובעולם.
  • בניית כלי מדידה והערכה לליווי שנת ההכנה, וכן הגדרת יעדים ודרכי מדידה לשנות היישום לגבי עמדות ותפיסות של ההורים, עמדת הרשות וכו’.
  1. תוצאות צפויות:

אגף חינוך הלוקח אחריות על החינוך ברשות מלידה ועד גיוס, מבוקר עד ערב, ומאפשר מרחבי התפתחות לצוותי החינוך המקדמים בתי ספר מיטביים לקהילת הלומדים. בנוסף, האגף מעביר סמכויות למנהלי בתי הספר ומוודא שאלה אכן משתמשים בסמכויות ובמשאבים שקיבלו במטרה להניע שינוי בבתי הספר. ולבסוף, האגף דואג ליצור רשת  קשרים בין כלל גורמי החינוך והרווחה ברשות.

בתי חינוך המקדמים שינויים מערכתיים, שבהם מיטב צוותי החינוך נהנים מחופש להוביל למידה רלוונטית בניהול אפקטיבי ובשיתוף הקהילה. כל אלה יחד יוצרים חוויית למידה אחרת לכל תלמידה ותלמיד ומבטיחים שוויון הזדמנויות לכול.

ליווי התהליך בבית הספר:

  1. עקרונות העבודה:
  • גיבוש תפיסת חינוך ברורה שהיא המצפן למעשה החינוכי ובה מוגדר: דמות הבוגר, סל הערכים לאורם מחנכים, חזון בית הספר, ה”אמונות” שמנחות את המעשה החינוכי, האקלמים החינוכי ובסופו של דבר ההרגשה המשותפת המלווה את קהילת בית הספר. יחודיות ברורה ומשותפת המשפיעה על כל תחומי העשייה בבית הספר.
  • טיפוח פדגוגיה רלוונטית לאחר שבית החינוך מחדד לעצמו את שאלות עקרונות ותפיסות החינוך, הפדגוגיה היא הכלי בעזרתו ניתן לממש את המטרות החינוכיות והיא צריכה להיות מתואמת לתפיסה החינוכית והמאפשרת הקניית מיומנות חשיבה מסדר גבוה, מיומנות לטיפול במידע דיגיטלי חשיבה יצירתית, תקשורת בינאישית, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ועוד. רכישת כישורים שכאלה בבתי הספר מחייבים פדגוגיה בה הדגש הוא על “לומד פעיל”.
  • יצירת מבנה ארגוני תומך שיעזור למורים, לתלמידים ולהורים להגשים את המטרות החינוכיות של בית הספר. יש לבחור בהתאם את מבנה יום הלימודים, מבנה הכיתה וחלל הלימודים, הרכב קבוצות הלימוד, חלקות השעות, סדר היום, לו”ז שנתי, מבנה ארגוני של הנהלת בית הספר, טיב השותפות עם ההורים ומבנה ארגוני המאפשר את השותפות עם ההורים ברמה האישית (לדוגמה: מבנה מפגש הורה+מורה+/תלמיד) וברמה המערכתית (ועדות, הנהגה וכו), חלוקת השעות של המורים כך שיאפשר תהליך פיתוח, ישיבות צוותים, קבלת ייעוץ ותמיכה מאנשי מקצוע נוספים
  1. יעדי העבודה:
  • ליווי תהליך הגדרת תפיסת החינוך הבית ספרית ליווי התהליך בבית הספר ויצירת שותפויות בין הצוות הינוכי לקהילת בית הספר.
  • בחירת דרכי למידה רלוונטיות שבעזרתן בית הספר יממש את המטרות והיעדים החינוכים אותם בחר לעצמו
  • יצירת מרחב ארגוני וחינוכי מעורר השראה שיעזור לצוות החינוכי, התלמידים וההורים להגשים את המטרות החינוכיות של בית החינוך.
  • בניית כלי מדידה והערכה שיבדקו האם ובאיזה אופן המטרות, היעדים והכלים שפיתח אכן מאפשרים לתלמיד/ה להיות במיטבם.
  1. תוצאות צפויות:

בית חינוך המקדם שינויים מערכתיים, ובו צוות חינוכי מחדש ומנמצא בתהליך לימוד והתפתחות מתמיד תוך כדי ניהול אפקטיבי ובשיתוף הקהילה.

תלמידות ותלמידים הזוכים לחוויה לימודית משמעותית ויודעים שלצידם צוות חינוכי הדואג לרווחתם הלימודית, הרגשית והחברתית והנותן מענה מיטבי לצרכים הייחודים של כל תלמידה ותלמיד.